נכתבה צוואה, אך לאחר התנגדות לה, היא נפסלה על ידי בית המשפט בגין עילות הקבועות בחוק מבחינה צורנית (היעדר חתימה כדין, צוואה מזויפת) או מבחינה מהותית (השפעה בלתי הוגנת, צוואה בלתי חוקית, חוסר יכולת המצווה להבין את טיבה של הצוואה)

כשאין צוואה, חלוקת העיזבון תיקבע על פי חוק הירושה בסדר העדיפות הבא :

אם המנוח הותיר בן/בת הזוג – ככלל, הוא יירש הכל אם רק הוא נותר.

 אם ישנם ילדים – בן הזוג והילדים (בין אם ביולוגיים, בין מחוץ לנישואין ובין אם מאומצים ובלבד שאינם מוגדרים כפסולים לרשת) יירשו לפי נוסחא הקבועה בחוק. הילדים חולקים את הרכוש בחלוקה שווה.

 אם אחד הילדים או הנכדים פסול מלרשת, הרכוש יועבר בירושה לילדים שלהם, אלא אם בית המשפט קבע אחרת. מקרה זה לא יחול על קרוב של מוריש שאינו ילדו, אלא אם קבע אחרת בית המשפט.

 הורי המנוח וצאצאיהם (בדרך כלל יחד עם בן/בת הזוג לפי נוסחא הקבועה בחוק וזאת בהנחה שהמנוח לא הותיר אחריו ילדים )

 סבים וסבתות וצאצאיהם – במידה ורק הם נותרו בחיים.

 אם חלילה ילדו של המוריש נפטר לפניו, יירשו ילדיו של הילד שנפטר, קרי נכדיו של המוריש ועל הדרך הזו גם ילדיהם של קרובים נוספים ( מקרה זה יחול רק אם המנוח לא הותיר אחריו בן/בת זוג, הורים/סבים וסבתות)

אם המנוח לא הותיר אחריו יורשים, המדינה תירש את רכושו.

סיכומו של דבר, אנו רואים כי ירושה על פי דין וחלוקת הרכוש שבאה בעקבותיה, כפופים לכללים ונוסחאות אחידים הקבועים בחוק.

אז מה דעתכם? לכתוב צוואה כדין או לתת לחוק להחליט בשבילכם?

דברו איתי.

לירן ידבבסקי, עו"ד

מקרקעין | ירושה | אזרחי

0523303712

****מידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי****